אודות הקוסם מרלין

מרלין הוא אחת הדמויות המרתקות ביותר בספרות הוולשית ובאגדות הארתוריאניות; הוא איש של מסתורין וקסם; סתירות ומחלוקות סבבו סביב חייו. מרלין עומד במרכזם של רומאנים רבים, שירים ומחזות. בספרות האמריקאית ובתרבות הפופולארית, מרלין הוא כנראה הדמות הארתוריאנית המוזכרת ביותר.

מרלין חבש כובעים רבים: הוא היה קוסם או מכשף, נביא, משורר, יועץ ומורה רוחני. הוא הופיע כנער צעיר ללא אב, ואף כאיש זקן וחכם, אשר נתן מחכמתו לארבעה מלכים בריטים עוקבים. הוא תואר כשוטה זקן, אשר לא יכול לשלוט על תאוותו לנשים יפות. הוא אפילו הופיע כמשוגע אשר לאחר קרב עקוב מדם, נמלט ליער ולמד כיצד לדבר עם חיות, עד אשר נודע כאיש הפרא מהיערות. מרלין היה אחרון הדרואידים (אנשים מהמסדר הדתי העתיק בגאליה), השאמאן הקלטי, כומר הטבע, ושומר הידע, במיוחד של של הסודות הטמירים ביותר.

לפי הסופר הוולשי נניוס, מרלין מופיע כנער צעיר, אבל תחת השם אמריס או אמבריוס בלטינית, עם המלך הבריטי וורטיגרן. בסיפור דומה על וורטיגרן, היה זה ג'פרי ממונמאות', שקרא לנער הזה מרלינוס אמברוסיוס
(מרלין אמריס בוולשית). ב"הסטוריה של מלכי בריטניה" מהמאה השתים- עשרה של ג'פרי ממונמאות', מרלין היה הבן הבלתי לגאלי של הנסיכה של Dyfed ונכדו של המלך דמטיה בדרום וויילס. אביו של מרלין, כך מסופר, היה מלאך שבקר את הנזירה הנסיכותית ועזבה הרה. אויביו של מרלין טענו שאביו היה שד, רוח רעה שקיימה יחסי מין עם אישה ישנה. הילד ה"מרושע" היה אמור לספק משקל נגד להשפעה הטובה של ישו עלי אדמות. מרלין, למרבה המזל, הוטבל בשלב מוקדם בחייו, אירוע שעליו נאמר שמיגר את הרוע בנשמתו, אך השאיר את כוחותיו ללא פגע. הסיפור המקורי הומצא ככל הנראה על מנת להציל את אמו מהסקנדל שהיה מתרחש אילו יחסיה עם Morfyn Frych (המנומש), נסיך לא חשוב מבית Coel, היו נודעים בפומבי. מרלין כנראה נולד בעיירה Carmarthen. בגלל הקשר שלו עם השטן/שד ועם אלוהים, היו לו חוכמה וכוחות רבים משני הכוחות המנוגדים הללו. מרלין הוא פרדוקס, הוא בנו של השטן ועדיין הוא היה משרתו של אלוהים.

לפי ג'פרי ממונמאות' בעבודתו המאוחרת "חיי מרלין", מרלין היה נביא שחי במאה ה- 16 בצפון בריטניה והקריירה שלו התרחבה מעבר לסיפורי המלך ארתור. מרלין טייל צפונה , אחרי Camlann, לחצרו של המלך גוונדולאו, שם קראו לו המקומיים לאילוקן (Lailoken). זמן קצר לאחר מכן, מלחמה פרצה בין אדונו המלכותי של מרלין ושלושת היריבים, מלך רידרצ' האל (הנדיב) והמלכים פרדיר וגוורגי. גוונדולאו נרצח בקרב, ומרלין, משוגע מיגון וצער על מותו של אחיינו וארבעת אחיו, נמלט ליער קלדוניאן. הוא חי שם בטירוף למעלה משנה, ונהיה ידוע כ- Myrddyn Wylt – הפרא (Wild), לפני שרידרצ', שהיה גיסו, מצא אותו והביא אותו למקום מבטחים. בגרסא זו, הוא היה ידוע כ מרלין קלידוניוס. כאן, היו לו אחות ואישה, אך אין אזכור להוריו. זהו הטקסט היחיד בו מסופר שלמרלין הייתה אישה.

לאחר שהמלך וורטיגרן הפסיד בקרב ורוב השטח שלו אבד לסקסונים, הוא ברח לוויילס, שם הוא החליט לבנות מבצר. בכל יום בנה חלק מהקיר, אך הוא התמוטט למחרת היום. הזקנים ייעצו למלך למצוא נער ללא אב, ולהשתמש בדמו של הנער, מעורבב עם טיח, כך שהבניין לא יתמוטט שוב. זקנים אלה שייעצו למלך, זממו לגרום לכך שהנער מרלין ייהרג, מכיוון שידעו שהוא יגרום למותם.

כאשר נמצא הנער ללא אב, הוא הובא לפני המלך. כאשר מרלין גילה מה ייעצו הזקנים למלך, אמר לו כי זו עצה מגוחכת, ונזף בהם על כך שרצו במותו. מרלין גילה למלך כי הסיבה לכך שמבצרו מתמוטט היא כי המלך אינו בונה את הקיר על בסיס יציב, מכיוון שמתחת למקום בו החל לבנות את מבצרו הייתה בריכת מים תת קרקעית. מתחת לבריכה היו שני דרקונים – אדום ולבן. משמעותה של נבואה זו הייתה, לפי מרלין, שהדרקון האדום ייצג את הבריטונים (בני העם הקלטי בבריטניה הקדומה), ואילו הדרקון הלבן ייצג את הסקסונים (בנים לשבטים הגרמניים שהתיישבו באנגליה הקדומה). הדרקונים נלחמו ביניהם ובתחילה גבר הדרקון הלבן, אולם מאוחר יותר ידו של הדרקון האדום הייתה על העליונה. המשמעות הייתה ברורה: מרלין ניבא שוורטיגרן יירצח ואז יירש את כס המלכות אמברוסיוס אורליאנוס, לאחר מכן Uther ולאחר מכן המלך ארתור, ובידיו יהיה ללחום בסקסונים ולהביסם.

ואכן לפי נבואה זו, וורטיגרן נרצח ואמבריוסוס ירש את כס המלוכה. מאוחר יותר, מרלין ירש את ממלכתו הקטנה של סבו, אבל נטש את אדמותיו לטובת חייו המסתוריים שבשלהם יצאה שמעו למרחוק.

בתקופת מלוכתו של אמבריוסוס, נרצחו 460 אצילים בוועידת שלום, כתוצאה מהונאה שבוצעה על ידי הסקסונים. אמברוסיוס נועץ במרלין לגבי בניית גלעד ראוי עבורם. מרלין, ביחד עם Uther, הוביל משלחת לאירלנד על מנת לרכוש את האבנים עבור הגלעד שנודע בשם "טבעת הענק". מרלין, בהשתמשו בכוחותיו יוצאי הדופן, הביא את האבנים והציב אותן סביב הקבר העצום של האצילים הבריטים.

לאחר מות אמבריוסוס, ירש את כסאו אחיו, Uther, והאחרון, במרדפו אחר Gorlois ואשתו המושכת Igrane, נעזר במרלין. כתוצאה מהטעיה שהייתה אפשרית על-ידי כוחותיו של מרלין, Uther הפך לדמותו של Gorlois. הוא נכנס לטירת Gorlois, הצליח לשטות בIgraine כך שתחשוב שהוא בעלה, וכתוצאה ממפגש זה היא הרתה את מי שיהיה המלך ארתור. Gorlois המסכן, שלא ידע מה התרחש, יצא לפגוש את Uther לקרב, אך במקום זאת נרצח על ידי חייליו של Uther.

מרלין וארתור

לאחר לידתו של ארתור, מרלין שימש כמורהו של הנער הצעיר ארתור, בזמן שגדל עם אביו המאמץ, סר הקטור. ברגע המכריע של הקריירה של ארתור.

ברומאנסות, מרלין הוא יוצר השולחן העגול, והוא מעורב בצורה פעילה בעזרה ובהנחיית האירועים של המלך וממלכת קמלוט. מרלין מתואר ע"י ג'פרי ממונמאות', בסוף חייו של ארתור, מלווה את ארתור הפצוע לאי אוואלון להחלמת פצעיו. אחרים מספרים, שלאחר שהתאהב בגבירת האגם, הוא הסכים ללמדה את כל כוחותיו המיסטיים. היא הפכה לבעלת כח כה רב כך שכישוריה המאגיים עלו אפילו על אלו של מרלין עצמו. נחושה לא להיות שפחתו של מרלין, אסרה גבירת האגם את האיש הזקן במגדל זכוכית, מערה או כלא אחר דומה. כך העדרותו מקרב Camlann הייתה האחראית לקיצו של ארתור.

כאשר uther מת, היה זה מרלין שהודיע לברונים של Logres שרק אדם שיוכל לשלוף את החרב מהאבן, יהיה המלך הלגיטימי. למעשה, מרלין היה האחראי העיקרי להכתרת ארתור למלך. מספר לורדים לא היו מרוצים כאשר רק ארתור הצליח לשלוף את החרב. מרלין אף ייעץ לארתור באיזו אסטרטגיה לנקוט במלחמה נגד המורדים הבארונים. כאשר ארתור שבר את החרב אשר העניקה לו את המלוכה בקרב נגד המלך פלינור, מרלין הביא את ארתור לאגם שם הוא קיבל חרב חדשה מגבירת האגם. חרב זו הייתה אקסקליבר (Excalibur) האמיתית. מרלין אמר למלך הצעיר שהנדן היה טוב יותר מהחרב, מכיוון שהוא ימנע ממנו לדמם מפצעיו.

מרלין לא היה רק יועץ לארתור, הוא גם ניבא את גדולתה של לנסלוט וטריסטן, למרות שמרלין נפטר זמן קצר לאחר שלנסלוט נולדה.